על הקושי בלימוד סינית ודקדוק של מילות יחס (ועל 在)
- ורה וודבוד
- 13 ביולי 2021
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 2 במרץ
אני טוענת, שהקושי בלימוד סינית הוא רק 50% הקושי של האופיינים של השפה ו50% הוא הקושי הודות לתצוגה של הדקדוק בספרי לימוד, כלומר - בגישה המקובלת בהוראת סינית.
אחת מהדוגמאות היא שימוש במילה ״在 (zài)״.
מרמת המתחילים מקובל להציג ולתרגם את ה在 כמו מילת יחס: ״ב״, ״in״, ״at״, וכו. לא רק זה לא נכון עד הסוף, זה גם מבלבל את הלומדים וגורם להם לטעויות כשהם מתקדמים.
האמת היא שבסינית סטנדרטית אין מילות יחס במובן שלנו. 在 הוא קודם כל פועל (verb), ושימוש בו כמו במלת יחס הוא שימוש נוסף. דרך אגב, זה נכון גם למילות יחס אחרות (לכן בלשנים מתיחסים אליהם בשם ״co-verb״).
אז איך אני מלמדת את התלמידים שלי להשתמש ב 在?
התמצית:
״在״ הוא במקור הפועל ״להימצא״, ״to be situated״
״在״ לוקח את התפקיד של מילת יחס במקרים מסויימים, כשרוצים להדגיש אפיה הפעולה מתרחשת (להגיד מיקום), לכן אנחנו מתרגמים אותו לעברית-אנגלית-רוסית בעזרת מילות יחס שלנו - כי כך מקובל לדבר בשפות האלה.
כשאר ״在״ בתפקיד של מילת יחס, הוא מתנהג דומה לפועלים אחרים ויכול להיות מתורגם כמו פועל.
עכשיו דוגמאות:
משפט עם ״在״ בתפקיד של הפועל

תרגום בספרי לימוד: אני בסין.
משמעות (תרגום מלולי): אני - נמצא - סין.
זה עוזר גם להבין היטב המקור של ״postpositions״ כמו ״上面/下面״:

תרגום בספרי לימוד: הטלפון על השולחן.
משמעות (תרגום מלולי): טלפון - נמצא - שולחן - צד -עליון.
2. משפט עם ״在״ בתפקיד של מילת יחס

תרגום בספרי לימוד: אני לומד סינית בסין.
משמעות (תרגום מלולי): אני - נמצא - סין - לומד - סינית.

תרגום בספרי לימוד: החתול ישן על השולחן.
משמעות (תרגום מלולי): חתול - נמצא - שולחן - צד -עליון - ישן.
מתי זה עוזר?
קודם כל זה עוזר לא לבלבל את סדר המילים.
יש חוק שעוזר לא לבלב סדר מילים במשפטים עם יותר מפועל אחד, אני קוראת לו ״החוק של הפעולה הקודמת״: לחשוב מה קרה קודם ולסדר את הפעולות לפי הגיון. זה עובד גם פה. כלומר במשפט 3 אני קודם כל נמצת בסין ורק אחרי זה אני לומדת. (אנחנו קודם מגיעים לסין ואחר כך מתחילים ללמוד, נכון?) לכן ״在״ תמיד יהיה לפני הפעולה העקרית (בדוגמה 3 לפני ״学习״).
שנית, זה עוזר להבין מתי אנחנו צריכים ״在״ ומתי לא.
אני עובדת בחיפה => האם אני נמצאת בחיפה כשעובדת? כן. => אני צריכה ״在״.

אני מדברת בסינית => האם אני נמצאת בסינית? לא. => אין צורך ב״在״.

משהו נוסף:
ברמות המתקדמים של לימוד סינית לומדים עוד מקרים של שימוש ב״在״, ברמה מופשטת יותר, איפה הוא יותר דומה למלת יחס ופחות לפועל, ולכן קשה יותר לתרגם את המשפטים בעזרת הפועל ״נמצא״.
בעיניי זה לא מתנגד לכל מה שכתוב עד כאן, כי האבסטרקציה (הפשטה?) היא בשימוש המטפורי של המיקום, בדיוק כמו בשפות אחרות:
I do not know what to do in this situation
我不知道 在这种情况下 怎么办
מסקנות:
כמו פועלים אחרים, ״在״ בא תמיד אחרי נושא של המשפט
אם במשפט יש עוד פועלים (פעולות), החוק של “הפעולה הקודמת” עוזר לשמור על הסדר
משפט עם ״在״ נראה הגיוני אם אני מתרגמת אותו בעזרת מילה ״נמצא״
״在״ יכול לקבל לפניו תואר הפועל, לדוגמה ״不״, ״都״, ״也״ - הודות למקורו של הפועל
המבנה של המשפט עם ״在״ הוא אותו מבנה כמו במשפטים אחרים עם ״מילות יחס״
תגובות