מה הלוואי והיו אומרים לי על הפעלים בסינית

השנים הראשונות שלי בלימוד סינית לא היו קלות. המורה הראשון שלי היה נפלא. הוא היה קפדן, מאורגן, דיבר סינית מאד יפה, אך יחד עם זאת הוא היה צעיר, חסר ניסיון, והוא ידע מעט מאוד על שיטות הוראה ותאוריה של השפה. גישתו התבססה על ההנחה שעלינו פשוט לזכור כל דבר שכתוב בספרים, כולל סימניות, מילים, משפטים וטקסטים. וברגע שנלמד הכל, נהפוך לדוברי סינית טובים. זה די עבד... עד שזה הפסיק לעבוד כשעברנו לכיתה מתקדמת.

היום אני כבר מבינה למה. בלימוד הסינית המתקדמת היה פשוט יותר מדי לזכור ומעט מדי הזדמנויות לדבר: טקסטים ענקיים חדשים בכל שיעור, סרטונים והקלטות באורך חצי שעה, ואולי נותרה דקה או שתיים לתרגול דיבור. אף מוח לא יכול לזכור את הכל. וזה היה הרגע שבו התחלתי לעשות טעויות שנשארו איתי שנים רבות, הגבילו את ההתקדמות שלי, לא אפשרו לי לרכוש (באמת לרכוש) חלק מהדקדוק ה”מתקדם", ובסוף אני חושבת שזו היתה הסיבה לכך שמעולם לא הגעתי ל-HSK6. זה הרגיש כאילו כמעט הרכבתי פאזל של 5000 חלקים של גלקסיה, אבל עדיין חסר לי החלק החשוב האחרון עם הכוכב הבהיר ביותר.

לקח לי עשר שנים למצוא אותו, ואני ממש רוצה לשתף. זה הסיפור של הפעלים בסינית, וזה בעצם הדבר הכי פשוט ללמד. הלוואי והיו אומרים לי את זה, יסבירו לי ומלבד זאת שלמורה שלי יהיה אכפת מספיק כדי לוודא שבאמת הבנתי. ניתן לסכם זאת כך:

1. מנקודת מבטו של הלומד, ניתן לחלק את כל הפעלים לשלוש קטגוריות: פעלים של מורפמה (הברה, סמניה) אחת, פעלים הבנויים משתי מורפמות (הברות, סימניות) ומבנים של פועל ושם עצם.

2. כשלומדים סינית ורואים פועל חדש בפעם הראשונה, חשוב מאוד להבין, לאיזו קבוצה הוא שייך.

3. כאשר נתקלים במבנה תחבירי חדש, חשוב מאוד לשים לב כיצד "סוגים" שונים של פעלים מתנהגים בתוך מבנה זה.

עכשיו אסביר ביתר פירוט.

מנקודת מבטו של הלומד, ניתן לחלק את כל הפעלים לשלוש קטגוריות: (א) פעלים של מורפמה (הברה, סמניה) אחת, (ב) פעלים בנויים משתי מורפמות (הברות, סימניות) ומבנים של פועל ושם עצם (ג).

כך אני מדמיינת את זה מנקודת מבטו של הלומד:

כל הפועלים בסינית ממבט של הלומד

זיהוי המבנים מהקטגוריה השלישית (פועל ומושא/שם עצם) הוא בעל חשיבות רבה.

חשוב לצייו, שלא יהיה צורך לדבר על מבני פועל-אובייקט, אם ספרי הלימוד למתחילים הציגו אותם נכון מההתחלה. הנה כמה דוגמאות לאופן שבו אנחנו מבולבלים. לדוגמה, אנו מציגים את 吃饭 בתור "לאכול" במקום "לאכול אוכל". 走路 כ"ללכת" במקום "ללכת כביש", 睡觉 כ"לישון" במקום ”לישון שינה״. להלן 10 דוגמאות נוספות למבנים אלו המתחזות לפעלים. לעתים קרובות קל לזהות את שם העצם בתוכם, (וצריך להיות!), אבל לפעמים תשומת הלב שלנו פשוט נמשכת לכיוון אחר.

להלן כמה דוגמאות למבנים אלה מרמת HSK1-HSK2:

קל לזיהוי

פחות שקוף (מסיבות הוראה או בגלל חוסר ידע בסמניות) מניסיוני:

למעשה, רוב הפעלים בספרי הלימוד למתחילים הם מהסוג הזה - לא ממש פעלים, אלא מבני פועל + שם עצם (בהמשך - Verb+Object / VO). אבל לא כולם. חלק מהפעלים הם פעלים אמיתיים, והם יכולים להיות בעלי הברה אחת או שתיים (בהמשך - V ו-VV). זו הסיבה שמנקודת המבט של מורה, כך צריכה להיראות המערכת:

כל הפעלים בסינית ממבט של המורה

פעלים של הברה אחת הם האהובים שלי כי אין שום דבר שאני יכולה לבלבל ביניהם. יתרה מכך, רבים מהמבנים התחביריים המורכבים ("נקודות דקדוק חדשות") מוצגים באופן מסורתי תוך שימוש בהם כדוגמאות. זה מאוד נוח למורה, אבל למרבה הצער, קצת מנותק מהמציאות, שבה פעלים של הברה אחת משמשים לעתים רחוקות בסינית סטנדרטית מדוברת שאנו רואים בספרים. סינית סטנדרטית מאוד אוהבת מילים של שתי הברות וכמובן גם פעלים של שתי הברות, ופועל אמיתי "עירום" קשה יותר למצוא. אז אנחנו כלומדים תקועים עם מעט פעלים אמיתיים והרבה מבני פועל+עצם, ועלינו ללמוד להבחין ביניהם.

זה מביא אותי לנקודה השניה שלי:

כשלומדים סינית ורואים פועל חדש בפעם הראשונה, חשוב מאוד להבין, לאיזו קבוצה הוא שייך.

מכיוון שרוב ספרי הלימוד לא ממש מתמקדים בזה, הנה כמה רעיונות כיצד ניתן להעזר:

1. בדוק שוב את המשמעות של הסמניה השניה במילון. לעטים קרובות ברור שהמורפמה השנייה היא שם עצם, לדוגמא: 床 מ״לקום מהמיטה״ 起床：

מורפמה של ״מיטה״

אם נראה ש"床" מ-"起床" מתכוון ל"מיטה'", אז סביר להניח ש起床 הוא VO.

2. ניתן גם לחפש בגוגל את כל המילה ולבדוק איך משתמשים בה.

אם רואים שלעתים קרובות היא "מחולקת" בעזרת מילת מדידה או שם תואר, אז זה מבנה פועל-אובייקט. לעומת זאת, אם רואים שלעיתים קרובות אחריו יש שם עצם אחר, סביר להניח שזה פועל אמיתי (VV). עוד סממן של הפעלים האמיתיים: ניתן להכפיל אותם (הן אחת והן שתי הברות).

קל לזהות את כל אלה גם אם אינך יכול לקרוא טוב עדיין בסינית. לדוגמא: שימום ב״לישון שינה״ 睡觉：

צילום מסך מגוגל עם דוגמאות שימוש של המבנה ״לישון שינה״

3. כמובן, הכי פשוט לשאול את המורה או או לבקש מהדובר הסיני לתת לכם יותר דוגמאות של השימוש בפועל זה.

יש עוד המון "סמנים" שמסמנים את אופי הפועל. למרבה הצער, הם לא ממש עוזרים למישהו שעדיין לא יודע חלק מהדקדוק המתקדם. וזו בדיוק הסיבה, שבגללה:

כאשר נתקלים במבני תחביר חדשים, חשוב מאוד לשים לב כיצד "סוגים" שונים של פעלים מתנהגים בתוך תחביר זה.

כן, זה עובד לשני הכיוונים. אם אני באמת מבינה את הפועל, קל לי לרכוש את התחביר הסיני. אם אני מכירה היטב את התחביר, זה עוזר לי לרכוש פעלים חדשים בצורה נכונה ללא מאמץ נוסף.

נקודה מרכזית:

חשוב לזהות את מבני ה-VO ולא לבלבל אותם עם הפעלים האמיתיים של שתי הברות מכיוון שמבני ה-VO מתנהגים בדיוק כמו פעל עם מושא. יש לכך השלכות על האופן שבו אנו משתמשים בהם. אני אתן רק כמה דוגמאות.

• בשפה הסינית, כעקרון פועל יכול לקבל רק מושא אחד: לאכול אוכל או לאכול תפוח. אם משתמשים ב״לאכול אוכל״ (吃饭), כבר אי אפשר להוסיף ״תפוח״. אם יש ״תפוח״, אין צורך במורפמה ״אוכל״ (饭).

• פועל בתוך מבני VO מתנהג כמו פועל של הברה אחת. לכן אם רוצים להכפיל, מכפילים רק את החלק הראשון של המבנה. בפעלים האמיתיים, ניתן להכפיל כל המילה של שתי הברות.

• משלימים (complements) מכל סוג יכולים להיות רק אחרי פועל.

• הן מילים שמציינות משך זמן (time periods) והן מילות מדידה לפועל (measure words for verbs) יכולות להופיע רק אחרי פועל אמיתי.

בהחלט יש עוד מקרים שבהם צריך לדעת האם זה פועל או פועל עם מושא (שם עצם). במקום סיכום, אני רוצה לתת כמה שאלות למחשבה לכל משהו לומד סינית:

1. תסתכל.י שוב על הפעלים שלמדת לאחרונה. האם הם פעלים אמיתיים או מבני פועל+אובייקט? מה הם המבנים VO שזיהית עכשיו?

2. אילו עוד מבני תחביר (או סוגים של משפטים) ניתן להוסיף לרשימת המשפטים שלי שבהם זה באמת משנה אם הפועל הוא רק פועל?

אתם מוזמנים לשתף בתגובות.

מערכת פעלים בסינית שכוללת מבנים של פועלים ודוגמאות

P.S. Special thanks to Itay Zitvar who so kindly and patiently helped me write in Hebrew.